אֶתְגָּר
הַזְמָנָה לְהִתְמוֹדְדוּת (Challenge), דָּבָר אוֹ רַעֲיוֹן הַמְּגָרִים רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם אוֹ צִבּוּר לְהִתְמוֹדֵד אִתָּם, לְהַשִּׂיגָם אוֹ לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם.
רוב מי שיצא לנו לדבר אתו לאחרונה, מספר על עייפות וחוסר חשק,
משבר הקורונה וההתנהלות בתוכו גרם נזק עצום בכל רבדי הקיום האנושי.
מסיכות, כפפות, ריחוק חברתי, שטיפת ידיים אינסופית, בלי חגים, בלי סבא וסבתא. 24/7 מול מסכים,
פגיעה בפרטיות ובחופש האישי של כל אדם לנוע,
להתפרנס, להתאמן, להתחבק, לשבת על ספסל בשדרה ולשתות קפה בלי מסיכה….
וכך, אותה שגרה שקראנו לה לא מזמן שוחקת פתאום מקבלת איזה זוהר נוסטלגי. געגוע וצורך לחזור לשגרה.
ואז, אנחנו מתרגלים גם לזה.
קודם כל, כי הגוף שלנו עובד בצורה די דומה.
אם "נתרגל" באופן קבוע כשגרה רק ישיבה ממושכת רוב שעות היום, נדע לשבת מדהים.
לאורך זמן, נסתגל בדיוק לכמות האנרגיה שצריך כדי לשבת וברגע שנצטרך לבצע פעילות אחרת נצטרך להתארגן מחדש אנרגטית.
להתאמץ. לצאת מאזור הנוחות.
ונזיע.
ולהזיע זה לא כיף.
ואז פתאום נשכחים כאבי הגב, הראש והעיניים, הצוואר התפוס מערכת העיכול עייפה והנשימה הרדודה מחוסר פעילות,
כל המציקים שעם הזמן הופכים לשגרה, שקשה לשחרר. ואיזה כיף היה לשבת, למה כל ההתרוצצות הזו?
אז לאיפה כל זה מוביל? איך זה קשור לפילאטיס ולאתגר?
אחרי הסגר הראשון, כשחזרנו לסטודיו, היה אפשר לראות ירידה משמעותית ברמת הכושר אצל רוב המתאמנים,
אבל נכנסנו חזרה בזמן עם מוטיבציה גבוהה והצלחנו לחזור ממש מהר לעניינים.
אחרי השני, כבר היה יותר קשוח לחזור. קצת התרגלנו למצב החדש.
השלישי כבר כיבה את החשק, ואת המוטיבציה. ובואו ונקרא לזה שגרה…כבר לא כל כך דחוף להתאמן, לא מבצעים שום פעילות מעוררת אתגר, מקסימום הליכה פה ושם. ממתינים שמשהו ישתנה מעצמו וזה כמובן לא קורה.
אז אנחנו פה, להזכיר לכולם שבגוף שלנו מתקיימות באופן טבעי כל יכולות התנועה והריפוי, וכל הסיסמאות השחוקות בסגנון:
"USE IT OR LOSE IT"
"PRACTICE MAKES PERFECT"
"MOTION IS LOTION"
תכלס , קולעות בול בסופו של דבר.
לפני שגם אנחנו נשקע לביצות האין לי כוח, אין לי חשק, משהו טוב מבפנים הניע והחלטנו לקחת אחריות!!
מה שהיה לא ישוב, סרגל המאמצים לא מחכה לאף אחד ואין סיבה שנחזור כל פעם לנקודת ההתחלה.
מתוך ההבנה הזו נבנתה מערכת האונליין של הסטודיו לחודש ינואר 2021.
מערכת שנבנתה על התחייבות לאימון כל יום גם אם לא בא לי. ועל אתגר יומי של פלאנק – לפחות 10 דקות כל יום.
לאורך החודש האחרון יום יום תרגלנו. בזום.
והרגעים של סיפוק של הצלחה ושל "ביחדנס" שווים כל חוסר נוחות ומאמץ לא "כייפי".
בראשון 7/2/21 בשעה 18:50 אנחנו בזום וגם בפייסבוק לייב. נתחיל ב- 10 דקות פלאנק סטטי, ונראה אם אפשר יותר!
מצטרפים לאתגר בפייסבוק או בזום נגד הניוון הכפוי ובעד היכולת שלנו לבחור להיות חזקים מבפנים. וגם מבחוץ.
הסיפוק מלעמוד בציפייה שלנו מעצמנו ולהצליח אתגר שלא חשבנו שאפשרי לנו
היא אחת התחושות הטובות והמרימות ביותר שאפשר להרגיש, בדיוק מה שצריך עכשיו!
נראה אתכם…?
למעבר לאירוע בפייסבוק בקליק